פרופסור שמעון עמר

פרופסור שמעון עמר ראש המכללה האקדמית לחינוך, מדעים וספורט אוהלו בקצרין, הינו בעל תואר דוקטור במדעים מהאוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה בניס סופיה-אנטיפוליס שבצרפת.  בראשית שנות התשעים הוא שימש כראש המחלקה לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל ועמד בראש המכון להכשרה טכנולוגית והאגף להכשרה ופיתוח כוח אדם של משרד העבודה דאז.
טרום עיסוקו בחינוך עבד בתעשיית ההייטק, במגוון תפקידי מפתח בחברת אינטל ישראל ובאינטל העולמית. בתפקידו האחרון באינטל ניהל את האסטרטגיה של פיתוח העובדים והמנהלים בחברה. עם כניסתו לעולם החינוך והכשרת המורים, בנוסף לקידום ופיתוח מכללת אוהלו, התמקד בפיתוח ועיצוב הלמידה וההוראה והתאמתם לסביבת הלמידה של המאה ה-21.

מרחב למידה אקטיבי, פדגוגיה חדשה ובינה מציאותית בחינוך העתידי

בעוד 20 שנים, הילדים של היום יפגשו עולם בו מקומות העבודה יהיו שונים לחלוטין מאלו שאנו מכירים. מרחבי הלמידה, הפדגוגיה והטכנולוגיה אשר אמורים להכין אותם לעולם העתידי עדיין אינם ידועים.

לעומת זאת, הידע, היכולות והכישורים הנדרשים מתחילים להתבהר למחנכים אשר תפקידם לעצב את דור העתיד של אזרחי המדינה ואת כוח העבודה שלה.

גם בתחילת המאה ה-21 רוב בתי הספר עדיין משתמשים בשיטות ההוראה המסורתיות אשר במסגרתן המורה הוא המקור העיקרי לידע והלמידה מתבססת על שינון של עובדות רבות, ומרחבי הלמידה נראים כאילו נלקחו מבתי חרושת ומזכירים את הכיתות אותן מתאר צ’רלס דיקנס בספריו.

מאידך, מקומות העבודה המודרניים מצוידים בטכנולוגיה החדשה ביותר, העבודה מבוססת על שיתופיות ועל עבודת צוות, ומרחבי העבודה התחרותיים יוצרים רמה גבוהה של אי ודאות ומצריכים מיומנויות חשיבה ויצירתיות רבה.

מציאות זו מייצרת פער גדול בין רמת בוגרי מערכת החינוך לבין רמת העובדים המבוקשים ע”י מקומות העבודה של ימינו. במלים אחרות, רוב מערכות החינוך מספקות לשוק העבודה עובדים שאינם מיומנים ולכן מקומות העבודה השונים צריכים להשקיע משאבים רבים על מנת לאמן ולשפר את המיומנויות והיכולות של עובדיהן.

המאה ה-21 מספקת מידע אשר זמין בכל עת ובכל מקום וכמובן שמיומנויות ויכולות לא ניתן לרכוש אך ורק בכיתת הלימוד. לכן, עלינו לשנות את התכלית והמטרה של בתי הספר, מרחבי הלמידה והמורים עצמם. יש צורך דחוף במודל פדגוגי חדש אשר יכין את בוגרי מערכת החינוך למאה ה-21 ויעזור להם לרכוש את המיומנויות הנדרשות להצלחה בחייהם.

במכללת אוהלו לחינוך פיתחנו מודל בן ארבעה שלבים הנקרא “פדגוגיה דינמית ומסונכרנת“, אשר כולל: P2PBE – Problem to Project Based Education –  תהליך למידה בעל 8 שלבים, פיתוח מיומנויות המאה ה-21, מרחבי פעולה חווייתיים ובינה מציאותית.

ההתנסות בפדגוגיה הדינמית והמסונכרנת, אשר מיושמת במרחב למידה אקטיבי המבוסס על עיצוב של חברת “סטילקייס פתרונות חינוך” (Steelcase Education Solutions), יוצרת עליה משמעותית במוטיבציה, במעורבות ובהצלחה של הסטודנטים שלנו. הם יהיו מוכנים, כמורים, לחנך דורות של ילדים לחיים מציאותיים, לעבודה נכונה ולעולם המצפה לנו.

3 Comments

Leave a Reply